חרדה מהמצב הביטחוני - כלים שיעזרו לכם להתמודד

בעקבות אירועי הטבח בעוטף וההתפתחויות הביטחוניות בעקבותיה ישראל מצויה כיום בטראומה שלא ידעה מעודה. זו יוצרת תופעות רחבות של חרדה שיש לדעת כיצד להתמודד איתן כדי להגן על עצמנו ועל יקירינו וקרובינו.

"אנחנו מדינה בטראומה גדולה. ישראל נמצאת באחד ממשברי בריאות הנפש הקשים ביותר שחווה העולם כולו בכלל, והעולם המערבי בפרט, מאז מלחמת העולם השנייה" – כך טוען ד"ר גלעד בודנהיימר, ראש שירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות (רן רזניק, "ישראל היום"). "המלחמה כללה רצח המוני מטורף, טבח, חטיפה של מאות ישראלים ועוד מאות אלפים שהפכו לפליטים בארצם – זו טלטלה שלא הייתה כמותה בעולם המערבי בעשרות השנים האחרונות. החרדה הקיומית במלחמה הזו מלווה בתחושות שיגיעו וייכנסו אלינו ממש לתוך הבית, כפי שאכן קרה."

ישראל – מדינה בטראומה

הטראומה הזו, שבה מצויה החברה הישראלית, כוללת קודם כל את משפחות ההרוגים, ולצידן את צוותי הזיהוי שליוו את איסוף הגופות, ורבים אחרים שחוו טראומות קשות לאחר שנחשפו למראות מזעזעים. "חשוב להבין," מוסיף בודנהיימר, "כי התמודדות עם טראומה נשענת על כוחות הנפש שיש לנו, וקיים חשש גדול שחלק מהאנשים לא יצליח למצוא את הכוחות האלה ויפתחו תחלואה נפשית."

משרד הבריאות קיבל אמנם רשימה של כ-30 אלף איש שעשויים להזדקק לייעוץ נפשי, אבל הטראומה הישראלית חובקת הרבה יותר ממספר זה – בני משפחות החיילים בשדה הקרב, הפליטים בצפון ובדרום, ילדים ומבוגרים שנחשפים למראות הקשים, לקולות פיצוצי יירוטי כיפת ברזל, וכמובן לאלה שחיים במשך שנים ארוכות תחת האזעקות התכופות של צבע אדום בדרום, כולל פגיעות נפשיות בגלל הימצאות בסמוך לאזורי נפילת רקטות.

מחקר של אוניברסיטת אריאל שבחן לאחרונה את ההשפעות הנפשיות, הרגשיות והתפקודיות של הציבור בעקבות מתקפת הטרור של 7 באוקטובר העלה כי 29% מהנשאלים דיווחו על רמות דיכאון גבוהות עד גבוהות מאוד, ו-24% על רמות דיכאון בינוניות. 54% דיווחו על רמות דחק (סטרס) גבוהות עד גבוהות מאוד, ו-13% על רמות בינוניות. אלה התבטאו בקושי להירגע, בקוצר רוח, ברגישות מוגברת, בבהלה מוגזמת, בקשיי ריכוז, בקושי להירדם או לישון ובתחושת פגיעות. 35% דיווחו על מצב רגשי שלילי מתמשך – פחד, אימה, כעס, אשמה ובושה. לא פחות מ-62% מהנשאלים אמרו כי הם חוששים מכך שמחבל ייכנס ליישוב מגוריהם ויפגע בהם. 48% דיווחו על זיכרונות מעוררי מצוקה ותחושת מצוקה רגשית בתגובה לגירויים שמזכירים להם האירועים האחרונים, ורבים העידו שהם סובלים מסימפטומים שעשויים להיות מוגדרים כתסמיני פוסט-טראומה.

לתחושות קשות אלה – כך עולה מהמחקר – יש השפעה על התפקוד והבריאות, כשרבים מהנחקרים דיווחו על פגיעה גם בעבודה ובלימודים, ביכולת להציב מטרות ולממשן, בתפקוד המיני ובקשרים אינטימיים. לדברי מחברי המחקר הממצאים מדאיגים עוד יותר משום ש-99% מהמשתתפים בו לא נחשפו ישירות למתקפת הטרור, אלא הם מרגישים כאילו היו שם.

לדברי פרופ' זהבה סולומון, מביה"ס לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב, לכך יש להוסיף כי מתקפת הטרור האחרונה גרמה לאנשים תחושת חוסר אונים ופחד מהמוות. כמו כן, רבים בציבור חשים מאז טראומה קולקטיבית – תחושת בגידה מצד המדינה והמוסדות שהיו אמורים להגן עלינו ועתה נתפסים ככאלה שאי אפשר לסמוך עליהם.

מהי חרדה?

בעוד פחד הוא מצב נורמלי שנועד לעזור לנו לשרוד מול איומים שונים, הרי שבמצבי קיצון הפחד עלול להפוך לחרדה, וכשזו מתמשכת היא עלולה להפריע לתפקוד הגופני, הקוגניטיבי והחברתי שלנו. החרדה מוגדרת כרגש שמאופיין בסערה פנימית וכולל תחושת פחד ואימה, ובתחושה של אי-שקט ודאגה לא מוכללת ולא ממוקדת. בניגוד לפחד, שהוא תגובה רגשית לאיום אמיתי, חרדה היא ציפייה לאיום עתידי. תחושת החרדה עשויה להיות חסרת פרופורציה ביחס לסיכון הממשי, אולם למי שסובל ממנה קשה לשלוט עליה. מי שכבר חווה חרדה בעבר עלול ללקות בחרדה חוזרת במצבים דומים לאלה אשר עוררו את החרדה בעבר.

הפרעת חרדה כללית: היא סוג החרדה הרווח ביותר. הוא מתבטא בדאגה מוגברת בעניינים שונים וגורמת ללחץ ולמתח, חוסר מנוחה ועצבנות, עד כדי פגיעה בתפקוד השוטף של האדם ולהתבטא בתסמינים שונים, שהם פחות מוגדרים מאשר בסוגי חרדה אחרים.

פאניקה: התקפי פחד פתאומיים המלווים בקוצר נשימה, דפיקות לב מואצות, תחושת מצוקה, ועוד.

הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD): הפרעת החרדה הזו נגרמת בהמשך לאירוע טראומטי (מלחמה, פיגוע, תאונה וכו') והיא כוללת סיוטים חוזרים של מראות האירוע ומשפיעה על השינה, על תפקודו של האדם ועל יכולת הריכוז שלו. לפיכך, היא גם גורמת לאדם שחווה את הטראומה לנסות ולהימנע ממצבים שיובילו אליה תוך צמצום פעולותיו.

חרדה – תסמינים

תסמיני החרדה יכולים להיות יומיומיים ומתמשכים (חרדה כרונית/מוכללת) ולפיכך פוגעים באיכות החיים של הסובל, או שהם יכולים להגיע מדי פעם בהתקפים חזקים (חרדה חריפה). עוצמת ההתקפים ותדירותם משתנה מאדם לאדם. החרדה יכולה להתבטא בדיכאון, הפרעות נפשיות (עד כדי ניסיונות אובדניים), קשיי ריכוז, עצבנות, אי-שקט, תחושת חוסר אונים, סיוטים ונדודי שינה, מתח מוטורי (תפיסת שרירים), כאבי ראש ובטן, בחילות ושלשולים, יובש בפה, קוצר נשימה, דפיקות לב מוגברות, כאבים בחזה, עייפות מוגברת, רעד, הזעה מוגברת, דחיפות במתן שתן וגם אימפוטנציה.

האבחנה של חרדה נעשית רק על ידי איש מקצוע – פסיכולוג, פסיכיאטר וגם רופא משפחה – על סמך התסמינים שאותם מתאר המטופל. ההערכה הקלינית והפסיכולוגית מתבססת, לצד התסמינים, על בדיקת הרקע הנפשי של המטופל וההיסטוריה המשפחתית שלו. כמו כן יבוצעו בדיקות רפואיות כדי לשלול אפשרות של בעיות גופניות שיכולות להיות הגורם לחרדה (התמכרות לסמים ולאלכוהול, בעיות לב, ועוד).

סוגי חרדות הנובעות מהאירוע הביטחוני

למעשה, מתקפת הטרור האחרונה מהווה את שיאה של הצטברות חוויות טראומטיות במדינת ישראל מאז הקמתה – מלחמות, מבצעים צבאיים, אירועי טרור. והיות שבמקרה של תסמונת פוסט-טראומטית מרכיב שחזור מחדש של האירוע הטראומטי הביטחוני בראשו של האדם הסובל הוא משמעותי מאוד, אפשר להבין כי על רקע טראומות ממלחמות או פיגועי טרור קודמים מגיע אירוע הטרור הנוכחי ומעורר נשכחות. ואם אין זו פוסט-טראומה – הרי זו חרדה.

כאמור מהמחקרים הנ"ל, החרדות בעקבות הטבח בדרום כוללות חרדות קיומיות (חדירה של מחבל ליישוב או לבית ואירוע רצח או חטיפה נשנה), בעיות שינה (חוסר יכולת להירדם או שינה טרופה) וחרדה כללית ממוות בגלל תחושת חוסר ביטחון והגנה בחיים, חוסר הביטחון הזה נובע במצב הנוכחי הן מהמשך הפעילות ברצועת עזה, הן מחוסר הוודאות לגבי מה שעתיד לקרות בלבנון, הן מהטראומה האדירה של ההרוגים, הפצועים, החטופים והנעדרים בדרום, והן כתוצאה מהמצב הרעוע של חייהם של מאות אלפים שפונו מבתיהם.

דרכי טיפול בחרדה הנובעת מהמצב הביטחוני

טיפול קונבנציונלי: הטיפול הרפואי הרגיל בחרדה מבוסס על פסיכותרפיה (ייעוץ פסיכולוגי) ותרופות. הטיפול הפסיכותרפי כולל טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), בדרך כלל קצר מועד וממוקד בשינוי דפוסי החשיבה וההתנהגות של המטופל כדי לאפשר לו להתמודד עם הבעיה על ידי זיהוי הגורמים לחרדה ושינוי ההתנהגות שיפחיתו אותה ויאפשרו למטופל שליטה על חייו.

ראשית כל, נפגעי חרדה זקוקים לתמיכה, עידוד ואוזן קשבת. חלקם ירגישו צורך לספר על מה שאירע להם או ליקיריהם, ואחרים יעדיפו לא לדבר על האירוע אלא לזכות בחיבה ובחום. בעיקר במצב של ניתוק המשפחות מהבית, חיוני לספק להם תמיכה ומענה.

כמו כן משתמשים כיום באמצעים וירטואליים כדי להפגיש את המטופל באופן הדרגתי עם גורם החרדה/ פוסט-טראומה כדי שילמד להתמודד איתה. טיפול פסיכודינמי נועד לאפשר למטופל לפגוש דפוסים בעייתיים בהתנהגותו, זיהוי המקור שלהם (בדרך כלל בילדות, כאלה שאינם מודעים) ואימוץ דפוסי התנהגות חדשים כדי להשיג שוב שליטה על החיים.

הטיפול התרופתי כולל תרופות נוגדות חרדה מסוגים שונים המתאימות גם לטיפול בדיכאון. זאת לצד תרופות הרגעה ותרופות אנטי-פסיכוטיות.

טיפול טבעי בחרדה: הרפואה המשלימה מציעה מגוון רחב של טיפולי גוף-נפש בחרדה שתכליתם לטפל בחוסר האיזון האנרגטי בגוף. זאת בין היתר באמצעות דיקור סיני, צמחי מרפא, תזונה מאוזנת ואימוץ אורח חיים בריא. האבחון נעשה – מעבר לתשאול המטופל – גם באמצעות בדיקת הלשון, הדופק, ועוד.

דיקור סיני: הדיקור הוכח במחקרים רבים כמחזק את הגוף, מפחית דפיקות לב, גורם לרגיעה ומסייע להירדמות, ולפיכך גם גורם להפחתת החרדה ותדירותה. זאת היות שהדיקור מסייע לשחרור אנדורפינים (החומרים הכימיים במוח הפועלים באופן טבעי נגד מתח וכאב) וסרוטונין (המסייע בוויסות חרדה, וכן אחראי לשינה, לעיכול, ועוד). כמו כן הדיקור מסייע לאיזון הורמונלי של הגוף, לפתיחת חסימות אנרגטיות, להרגעה, ועוד.

יתרונו הגדול של הדיקור הסיני, בהשוואה לטיפולים הקונבנציונליים בחרדות, הוא שבניגוד לטיפול התרופתי לדיקור אין תוצאות לוואי, והוא אינו יוצר תלות. בנוסף, הדיקור מטפל בשורש הבעיה ולא רק בתופעות הלוואי. "על הדרך" הוא מסייע להעלמת סימפטומים שונים של החרדה – כאבי ראש, דפיקות לב, קשיי נשימה, סחרחורות ועוד, ובכך משפר את איכות החיים הכללית. כבר לאחר טיפול-שניים ניתן לראות ירידה משמעותית בתדירות התקפי החרדה ובעוצמתם.

הדיקור, בעזרת מחטים דקיקות וסטריליות, נעשה בנקודות שונות לאורך המרידיאנים – ברגליים, בגב, בפנים, בידיים – בהתאם לבעיות הספציפיות של כל מטופל, במטרה להשיג את ההשפעה הטובה והמהירה ביותר. מספר הטיפולים משתנה ממטופל למטופל על פי מצבו הבריאותי ובעיותיו המסוימות. משך הטיפול: 30-20 דקות.

צמחי מרפא: צמחים אלה מהווים תחליף מעולה לתרופות הקונבנציונליות והם בעלי השפעה מוכחת מאז שחר ההיסטוריה. צמחים מסוימים מסייעים לאיזון ההורמונלי בגוף, להרגעה ולשחרור, לחיזוק איברים שונים ולריפוי. בעידן המודרני צמחי המרפא מהווים השלמה לתרופות. במקרה של הרפואה הסינית – הם יכולים להוות השלמה לטיפול בדיקור ובתזונה.

NLP: (לבני נוער ומבוגרים) Neuro Linguistic Programming – שיטת טיפול המציעה טכניקות לשינוי דרך החשיבה, הרגשות וההתנהגות באמצעות שינוי הרגלים ודפוסי חשיבה. בין היתר, התמודדות עם חרדות ותחושות שליליות שמונעות מהאדם לשפר את איכות חייו ותפקודו.

תזונה: על פי הרפואה הסינית הלחות והחום של הגוף גורמים להאטת תהליכים ולפגיעה במערכת האנרגטית, ובהמשך לכך גורמים לבעיות הגופניות והמנטליות. לפיכך יש להיעזר בתזונה של מזונות שאינם מעוררי לחות וחום. בין המזונות שמעוררים לחות וחום: קפה, סוכר, אלכוהול, אוכל שומני לסוגיו. לאלה אפשר להוסיף פרוביוטיקה, תוספי מזון וויטמינים.

רפלקסולוגיה: בדומה לדיקור לאורך המרידיאנים, הרפלקסולוגיה משתמשת בלחיצה על נקודות המשקפות את מפת הגוף בכפות הרגליים. הלחיצות יוצרות תגובת שרשרת של השרירים ומביאות לשחרור חסימות באיברי הגוף ולהביא את המערכות השונות לאיזון.

טיפולים רגשיים (לילדים ומבוגרים): מפגשים אלה עם מטפלים נועדו להתמודד עם חרדות עכשוויות ולחולל שינוי עכשווי. לצד השיחות ניתן להשתמש בפסיכודרמה ובדמיון מודרך כדי להגיע למודעות שקשורה לגורמים לחרדות.

אורח חיים בריא: פעילות גופנית, יוגה, טאיצ'י ועוד פעילויות מסייעים להתמודדות עם מתחים, מאזנים את הגוף-נפש ומבטיחים בריאות טובה יותר, שמצידה תורמת להפחתת המתחים. טיפולים אלה חשובים במיוחד למי שלא פונה לטיפול פסיכולוגי או אחר (למשל, חשש מתופעות לוואי של תרופות). מחקרים רבים הוכיחו כי התעמלות מסייעת להפחתת רמות החרדה. לא פחות חשוב במצב הנוכחי – לצמצם את החשיפה לחדשות ברדיו או בטלוויזיה ככל האפשר, להימנע מסרטוני זוועה של הטבח וממסרים ברשתות החברתיות – ודאי אצל ילדים ובני נוער.

היכן ניתן למצוא טיפול אלטרנטיבי בחרדה?

מרכז נקודת אור – מתחם ראשון מסוגו המציע חוויית טיפול שלמה והוליסטית – מעמיד מגוון רחב של טיפולי מגע וטיפולים רגשיים, ובהם דיקור סיני, טיפול בצמחי באך ובצמחי מרפא, נטורופתיה, רפואה סינית, טווינה, טיפולים רגשיים, ועוד באמצעות צוות מטפלים ויועצים מנוסה ואמפטי. אחת ההתמחויות שלנו הוא טיפול בחרדה למבוגרים ולילדים בכלים שונים. אז אם גם אתם רוצים סיוע במצב הנוכחי – התקשרו עוד היום ונשמח לסייע לכם: 055-9178811.